מה זה הקמינו דה סנטיאגו?
הקמינו דה סנטיאגו, בספרדית (Camino de Santiago) היא רשת של נתיבי עלייה לרגל עתיקים המובילה לעיר סנטיאגו דה קומפוסטלה שבגליסיה שבצפון-מערב ספרד. כל המסלולים, למעט הקמינו Finesterre-Muxia, מסתיימים בקתדרלה של סנטיאגו דה קומפוסטלה, שם שוכן קברו של יעקב בן זבדי (יעקב הקדוש), אחד מתלמידיו ומבני הלוויה הקרובים ביותר של ישו. במשך יותר מאלף שנים, מיליוני עולי רגל מכל רחבי העולם עשו את מסע העלייה לרגל. לאורך השנים התחילו הצליינים את מסעם ממקומות שונים ברחבי ספרד ואירופה ובכך נוצר הקמינו דה סנטיאגו. הקמינו הצרפתי (Camino Francés) הוא המסלול הפופולרי ביותר מבין כלל המסלולים השונים.
ההיסטוריה של הקמינו
תחילתו של מסעות הקמינו מתוארכים למאה ה-9, כאשר שרידיו של יעקב הקדוש (סנט ג'יימס השליח) התגלו ליד העיירה פדרון שבגליסיה. לאחר הגילוי, הבישוף המקומי הודיע על כך למלך אלפונסו השני מאסטוריאס, שהיה לעולה הרגל הראשון שביקר בקברו של סנט ג'יימס. לאחר מכן הוקמה קפלה במקום שתהפוך מאוחר יותר לקתדרלה של סנטיאגו דה קומפוסטלה.
ציור של יעקב הקדוש
יעקב הקדוש (סנט ג׳ימס) ותחילת הקמינו
יעקב הקדוש, הידוע גם בשם יעקב בן זבדי, היה אחד משנים עשר השליחים שנבחרו על ידי ישו להפיץ את בשורתו. הוא היה חלק מהמעגל הפנימי של ישו, יחד עם פטרוס ויוחנן, והוא היה עד לכמה מהאירועים החשובים ביותר של תחילת הנצרות. כמו כן, היה נוכח גם בסעודה האחרונה, בצליבה ובתחייתו של ישו. לאחר מותו של ישו, המשיך בשליחותו והגיע לאיזור גליסיה, שם הוא נשא את הבשורה. לאחר מכן חזר לירושלים, שם התמודד עם רדיפות עד שמת מות קדושים. הוא היה השליח הראשון שמת למען אמונתו, בסביבות שנת 44 לספירה.
על פי האגדה, גופתו הושטה ע"י שניים מתלמידיו על סירה עשויה אבן, ללא משוטים או מפרשים לעבר עיירה ליד פדרון במחוז גליסיה שבצפון מערב ספרד. מותו של יעקב הקדוש היה אבדה גדולה לכנסייה הקדומה, אך גם עדות גדולה לאומץ ליבו ונאמנותו לישו. עבודתו ומורשתו הפכו לבסיס עבור נוצרים חדשים, שהלכו בעקבותיו והמשיכו בעבודתו.
קברו של סנט ג'יימס נותר מוסתר ונשכח במשך כמה מאות שנים, עד המאה ה-9, כאשר הוא התגלה מחדש על ידי נזיר מתבודד מקומי. גילוי הקבר היה אירוע גדול עבור העולם הנוצרי, במיוחד עבור הממלכות הספרדיות שהכריזו על יעקב הקדוש (בספרדית: סנט-יאגו) כקדוש הפטרון של ספרד.
במאות ה-8-9, הספרדים התמודדו עם ניסיון הכיבוש המוּרי ויעקב הקדוש היה סמל לניסים ולנצחונות רבים בתקופה זו. במקביל הידיעה על גילוי הקבר בגליסיה התפשטה ברחבי אירופה והביאה נוצרים אחרים להתחיל בעלייה לרגל לסנטיאגו דה קומפוסטלה. כך נולד הקמינו דה סנטיאגו.
קודקס קליקסטינוס (Codex Calixtinus)
כתב יד מהמאה ה-12 שמכיל טקסטים שונים הקשורים לסנט ג'יימס ולמסע העלייה לרגל אל קברו בסנטיאגו דה קומפוסטלה. הקודקס מתאר את המסלול, יצירות האומנות, עצות ומידע שימושי, מנהגים ונסים הקשורים למסע. נחשב למדריך הראשון שנכתב אודות העלייה לרגל במסלולי הקמינו דה סנטיאגו. הכתב המקורי נשמר בקתדרלת סנטיאגו דה קומפוסטלה.
ההתפתחות והצמיחה של הקמינו
המסלול, שהפך לאחד ממסעות העלייה לרגל החשובים ביותר בימי הביניים, משך אליו אנשים מכל שכבות החברה, ממלכים ואפיפיורים ועד איכרים ופושעים, שביקשו סליחה, ניסים או התחלה חדשה. לאורך הדרך התפתחו עיירות וכפרים רבים, שנזקקו לשירותיהם של עולי הרגל הרבים. כנסיות, מנזרים, בתי חולים ותשתיות רבות נבנו כדי לספק עזרה ותמיכה לצליינים.
לאחר מכן, ידעו מסעות העלייה לרגל לסנטיאגו עליות ומורדות אך נשארו פופולריים עד העשורים הראשונים של המאה ה-20. לאחר מכן, מלחמת האזרחים בספרד ושתי מלחמות עולם הביאו לנטישה מוחלטת של הקמינו דה סנטיאגו. לאחר המלחמות, הקמינו התחיל לחזור לתודעה הציבורית ובשנת 1982 האפיפיור יוחנן פאולוס השני הגיע לסנטיאגו לאחר 10 ימי עלייה לרגל והפך לאפיפיור הראשון שביקר בקברו של הקדוש ג'יימס. כתוצאה מכך, בסוף המאה ה-20, הפופולריות של הקמינו עלתה משמעותית ואף הוכרזה בשנת 1993 כאתר מורשת עולמית של אונסק"ו. כיום מעל 250,000 צליינים מכל רחבי העולם מגיעים כל שנה לסנטיאגו דה קומפוסטלה לאחר שהלכו במסלולי הקמינו השונים.